המסע בקופסה - שינוי הרגלים לילדים דרך מסעות
  • שינוי (ושיפור!) הרגלים אצל ילדים
  • הרשמה למסע בקופסה
  • מי אני ומה זה BiblioDrive?
  • האם הילד שלך אוכל מגוון מספיק?
  • מלא מלא מתנות
  • למה גזר?
  • תקנון האתר
  • צור קשר
  • וזה עובד?
  • הקלטת וובינר
  • שינוי (ושיפור!) הרגלים אצל ילדים
  • הרשמה למסע בקופסה
  • מי אני ומה זה BiblioDrive?
  • האם הילד שלך אוכל מגוון מספיק?
  • מלא מלא מתנות
  • למה גזר?
  • תקנון האתר
  • צור קשר
  • וזה עובד?
  • הקלטת וובינר

גם אצלך יש מלחמה סביב האוכל?

1/9/2017

0 Comments

 
הילד שלך חכם, סקרן, מבין
אבל איכשהו, כשזה מגיע לאוכל
הוא פשוט, איך לומר... עקשן!
 
לא מוכן לטעם דברים חדשים, (אלא אם כן זה חטיף חדש)
מעדיף אוכל תעשייתי ופחמימות ריקות
במקום ירקות ופירות
ולא מוכן, בשום אופן
לוותר על הקטשופ שמלווה (או ליתר דיוק מטביע)
כל ארוחה
 
ואת בסך הכל דואגת לו...
רוצה שיאכל את מה שהגוף שלו
צריך כדי לגדול ולהתחזק
רוצה למנוע כמה שאפשר חסרים תזונתיים
 
ניסית כבר הכל -
חוקקת חוקים - "מתוק? רק אחרי האוכל!"
השמעת איומים - "לא אוכלים? אין מסכים!"
לא דילגת על שעת יצירה - החל מטבלאות וסמיילים
ועד עיצוב צלחות מהמם
באמת ניסית הכל כדי ש"יכניס משהו נורמאלי לפה".
 
הבעיה היא, שבכל הדרכים האלה  
לא נוצרת אצל הילד הבנה אמיתית,
ולכן, גם לא כל כך מעניין אותו
לאכול את מה שאת מציעה לו
 
אין מה לעשות, הילד שלך פשוט  רואה את
העולם אחרת ממך.
עולם המושגים שלו שונה משלך ומה שחשוב לו
שונה ממה שחשוב לך.
ומה חשוב לילדים באוכל?
בעיקר שיהיה להם טעים.
וכשילדים
כל כך רגילים  לטעמים החזקים
של החטיפים שהם אוכלים, האוכל
"הרגיל" נראה להם תפל ולא טעים.
 
אז מה עושים?
הפתרון הוא, להכניס שפה חדשה.
 
זה מתחיל מלהסתכל על הילד
שלך קצת אחרת, להבין מאיזה
מקום הוא פועל, לשחרר דעות
קבועות שיש לך עליו, ולהחליט
לתת לו להפתיע אותך
 
ואז תהיה לך אפשרות לדבר איתו
אחרת, בשפה חדשה, לדבר אל
ההיגיון שלו, בשפה שלו, מתוך העולם
שלו, בגובה העיניים
 
ואז תראי, שלאט לאט, נגמרות
המלחמות סביב השולחן, והילד שלך
יתחיל לאט לאט להיפתח,
לטעום דברים חדשים,
והכי חשוב, ויעשה
את זה בכיף, ואפילו יבקש עוד :-)
 
עכשיו את -
בימים הקרובים, נסי לבדוק עם עצמך -
איזה דעות קבועות יש לך על הילד שלך?
(הוא בחיים לא יסכים לגעת בזה,
היא עקשנית מדי וחכמה מדיי...)
 
אשמח לשמוע אם בא לך לשתף אותי :)
 
המשך יום מעולה
גלית.

פעם ראשונה כאן?

מוזמנת להירשם ולקבל טיפים וכלים
שיעזרו לך לשפר את הרגלי האכילה של הילדים

דואר אלקטרוני:*
שם:
0 Comments

המשחק שמקפיץ את הילדים מהמיטה בבוקר

10/19/2015

2 Comments

 

קשה לכם בבוקר? קבלו  את "מי גנב לי ת'בגדים?!"
משחק שיגרום לילדים 
להתארגן יותר מהר,
​וישאיר אתכם ההורים הרבה יותר רגועים!


המטרה:
1.      להכין מראש את הבגדים שלובשים מחר
2.      לגרום לילד לצאת מהמיטה ולהתארגן מהר
3.      לייצר אווירה נעימה וכייפית
 
אז איך זה עובד?
בדיוק כמו שאומרים כל המומחים, הילד בוחר את הבגדים בערב שלפני,
אבל במקום להניח אותם על הכיסא, השולחן, או על הריצפה,
הוא מכניס את הבגדים שבחר לשקית (או לתיק קטן), מניח אותה
ליד המיטה שלו. והולך לישון.
 
בלילה, בשקט בשקט, כשאף אחד לא רואה, 
ההורים גונבים את הבגדים ומחביאים את השקית.
 
בבוקר כשמעירים את הילד, מזכירים לו שאם הוא רוצה את הבגדים שלו...
הוא חייב למצוא אותם קודם!
כי מישהו... גנב לו ת'בגדים!
הילדים קופצים מהמיטה ומתחילים לחפש,
ההורה המחביא מכוון אותם ב"חם... קר..."
כשהילד מוצא את השקית הוא מתלבש מהר מהר
ושם את השקית מתחת לכרית,
כדי שבערב נוכל לשחק שוב.
 

מי גנב לי ת'בגדים?!

Picture
2 Comments

מפחדים שהילד ילך לאיבוד בים?............................................................................

6/18/2015

5 Comments

 

טיפ שווה במיוחד שיחסוך לך (ולילד שלך) הרבה לחץ

עד לפני כמה שנים זה היה אחד מהפחדים הגדולים שלי.
אני זוכרת את עצמי בתור ילדה, בסיטואציה מפחידה, משוטטת בין המוני אנשים  זרים
על חוף הים, ומחפשת את ההורים שלי.
בדיוק כמו עוד הרבה דברים שהייתי בטוחה שכשאני אהייה אמא "לי זה לא יקרה..."
זה קרה. 
בת הארבע באמת הייתה ממש לידי, ולא הורדתי ממנה את העיניים,
ואז פתאום לא יודעת מה קרה, חשבתי שהיא הולכת עם אבא,
או שחיטטתי בתיק למצוא את הקופסה עם האבטיח...
ופתאום, בשניות אבל, היא נעלמה לי...
וזה לא שלא הדרכתי אותה...
חזרתי ואמרתי וחפרתי,
תישארי לידי, הים הוא מקום מסוכן, יש כאן המון אנשים, אפשר להתבלבל וללכת לאיבוד
גם אני הלכתי לאיבוד כשהייתי בגילך, וזה ממש לא נעים!
אבל האם כל הדיבורים האלה עזרו לילדה שלי לא ללכת לאיבוד?
וכשהיא כבר גילתה שהיא לגמרי הלכה לאיבוד,
האם כל האזהרות שלי עזרו לה
למצוא את הדרך חזרה?

Picture
אבל לפני שנייה היא הייתה פה... ואיפה היא עכשיו?!
התשובה היא כמובן לא.

זה לקח חמש דקות שנדמו כמו נצח, עד שהמציל הכריז שהילדה נויה,
שלובשת בגד ים שמצוירת עליו צפרדע, מחכה לאמא ואבא בסוכת המציל.
היא חזרה כצפוי בוכה ומבוהלת. סיפרה לי שהיא דיברה עם זרים אפילו שאסור,
כי אשה שראתה אותה בוכה שאלה אותה אם הלכה לאיבוד ולקחה אותה אל סוכת המציל.
מאוד קל ברגע כזה לחבק את הילד ולהגיד לו ברוך ובאהבה:
"אתה רואה? אמרתי לך שזה מסוכן, אתה צריך להיזהר יותר..." או כל משפט בסגנון.
אבל בחושים האימהיים שלי הבנתי שהיא (וגם אני!) צריכות יותר מהרגעה,
וגם יותר משיעור מפחיד ללמה צריך להיזהר,
אנחנו צריכות דרך התנהלות חדשה שתיתן לנו בטחון.

אז מה עושים?

מבינים ומסבירים לילדים שללכת לאיבוד זה דבר שקורה, בוודאי בים,
ולכל אחד יש תפקיד.

התפקיד של הילד:
הילד שהלך לאיבוד עוצר ומסתכל מסביב לכל הכיוונים.
אם הוא לא רואה  את ההורים, הוא הולך לכיוון המים, ועוצר ממש בקו
שבין החול היבש לחול הרטוב.

במקום הזה הוא מתיישב ומתחיל לבנות מגדל מהחול. 

התפקיד של ההורה:
ברגע שמזהה שהילד שלו הלך לאיבוד הוא הולך לקו של החול ולוקח איתו עוד אח, או מבוגר.
הם מתחילים ללכת מאותה נקודה, גב אל גב, לאורך קו המים.
עד שמגיעים לילד שלנו ומגלים לאיזה גובה המגדל שלו כבר הגיע...

1.

מתאמנים! ממש כך מתאמנים עם הילדים  על ללכת לאיבוד בים.
הנה תמונות מהאימון שלנו...

הולכים לקו המים

Picture

חופרים ובונים...

Picture
למה זה עובד?
כי הילד יודע בדיוק מה לעשות, וזה משהו פשוט שאפשר להבין
כבר בגיל מאוד מאוד צעיר. 

זה לא דורש ממנו לבקש עזרה מאנשים זרים, או להחליט
שהוא מחפש אתכם בתוך המים כי הוא בטוח שזיהה אתכם שם.
הוא יודע שאתם תפגשו ממש מהר על קו החוף,
וכל מה שנשאר לו זה לבנות את המגדל הכי גבוה.

חשוב לזכור שיכול להיות שההורה או הילד לא יגלו ממש באותה שנייה שהגענו לאיבוד, ולכן... אולי נצטרך טיפה סבלנות!
קיץ בטוח!

3.

2.


ביקרתם כבר בדף המתנות הגדול שלי?
מוזמנים לבחור לכם מתנה להורדה 

Picture
לדף המתנות הגדול
5 Comments

אבא סבבה ...............................................................................................................

6/10/2015

3 Comments

 

על ספר הילדים שאני הכי אוהבת

לפני שנים רבות מאוד ,
הייתי העורכת האחראית של "כולנו"  "פילון", 
 קבוצת עיתוני ילדים והוצאת ספרים
מבית ידיעות אחרונות.

אחת הפריבילגיות השוות של התפקיד הייתה לקבל את כל ספרי הילדים החדשים למערכת.
ובחדר העורכת הצטברה ספרייה ענקית מלאה בספרי ילדים.

יום אחד הגיע עם שליח ספר חדש, אבא סבבה.
כתב אותו קובי ניב
איירה אותו אורה איל
ואני קראתי אותו והתאהבתי.
היה ברור לי שזה ספר שאני לוקחת הביתה, ושומרת אותו
עד שיהיו לי ילדים, שאוכל להקריא להם אותו.

הספר הזה נדד איתי  דרך הדירות השכורות בתל - אביב, חיכה בסבלנות שנים ארוכות
על מדף הספרים שלי, ובסופו של דבר זכה להיות הספר הראשון בספריית הילדים
(הענקית) אצלנו בבית.

לאמילי נמאס מהאבא המעצבן שלה, והיא יוצאת להחליף אותו בחנות האבהים "אבא-סבבה".

החנות פתוחה רק בלילה, אפשר לבחור אבא מתוך קטלוג, ואפילו לראיין אותו על הדברים שבאמת חשובים (אתה נותן עונשים?, אתה אוהב דג מלוח?) ובכל מקרה חשוב מאוד לשמור על הקבלה.


ואיך זה שרק האבא האמיתי של אמילי מבין מה צריך לעשות כשהיא בוכה?







Picture
אז הספר המקסים הזה כבר בן 18, הקראתי אותו אינספור פעמים לגדולה,
למרכזי ועכשיו גם לבת השש.

וללא ספק הוא צלח בכבוד את מבחן הזמן, ונשאר מצחיק, מפתיע מרגש וחכם.
מומלץ בחום.
3 Comments

הקוד הסודי של אמא................................................................................................

3/3/2015

1 Comment

 

איך מייצרים אצל הילד תחושה של שליטה
גם במצב של חוסר שליטה?      

ביום שישי יצאנו בן הזוג ואני לסוף שבוע בצפון
סגרנו על צימר מושלם בעמוקה
סבתא התנדבה לשמור על הילדים
התחזית הפתיעה עם מזג אוויר מעולה
אז נשאר רק לחכות לרגע הנכון
לספר לבת השלוש ושלושת רבעי, 
שלאחרונה ממש לא משחררת, ומקפידה ללוות אותי לכל מקום
כולל לאמבטיה ולזרוק את הזבל
.
 
ברגע ששמעה שאנחנו נוסעים בלעדיה,
ממש בשנייה שהיא התחילה לאסוף הרבה אוויר לטובת בכי קולני במיוחד,
הספקתי להגיד במהירות את המשפט שאי אפשר לעמוד בפניו:
"אבל יש לי בשבילך משהו ממש ממש מיוחד רוצה לשמוע?"
היא נשפה את האוויר
"מה?" שאלה בסקרנות

Picture
חכי כאן ואל תזוזי פקדתי תוך שאני אוספת כרטיס, מעטפה וטוש.
"אני כותבת לך כאן את הקוד הסודי שלי, ומכניסה אותו למעטפה. זה רק שלך
את כבר יודעת לקרוא לבד מספרים, נכון?
אז הנה סימנתי לך בלב את הצד שמתחילים בו
ואם תתגעגעי אליי, את פשוט לוקחת מסבתא את הטלפון ולוחצת לפי הקוד הזה"



בשנייה התחלף אצלה הכעס על הנטישה הצפויה לגאווה על האחריות החדשה.
והקטנה הסתובבה כמו טווס גאה עם המעטפה, 
והקריאה לכל מי שרצה לשמוע (וגם למי שלא רצה) את הקוד הסודי.

למה זה עבד?
ילדים אוהבים הרפתקאות
וילדים אוהבים "אני לבד"

אפילו צילמתי את זה
אבל לפני שאתם מסתכלים שני דברים חשובים:
1.       היא מקריאה את הטלפון שלי באמת, אז נא לא להתקשר בין 2 ל4
2.       והבגדים שהיא לובשת? נשבעת לכם שהיא בחרה לבד!

       
1 Comment

מפת לאיבוד!.............................................................................................................

1/28/2015

0 Comments

 

איך הופכים חיפוש מתיש (ומשעמם) למסע כייפי?

אם יש דבר שאני זוכרת כטראומת ילדות זה את הרגע הזה
שבו  אמא שלי שואלת "את בטוחה שאת זוכרת איפה שמת את זה?"
ואני  נאלצת להודות במבט חפוי ש"אני ממש לא יודעת... זה כנראה הלך לאיבוד".
בלאיבוד שלי הצטברו המון כרטיסיות (עם מלא ניקובים מלאים),  
חלקי משחקים, בובות אהובות והלהיט: תיקי אוכל. (מזל שכבר לא עושים כאלה יותר...)

נזכרתי בתחושה הזאת השבוע כשהקטנה נכנסה לחדר העבודה שלי
בבכי קורע לב כי הדף "כוכב היומולדת" הלך לה לאיבוד.
מוקדם יותר מילאנו את הדף לכבוד יום ההולדת הקרב בגן,
ואפילו הדפסנו והדבקנו תמונה מגיל שנתיים,
מרוב התרגשות היא לא עזבה אותו כל אחר הצהריים עד ש...
הדף נעלם!

השילוב של ההיסטריה שלה עם העובדה שבאמת לא יכולתי
ללכת איתה לחפש,
כי הייתי חייבת לשלוח מייל מורכב שאינו סובל דיחוי,
יכול היה להוביל בקלות לאחר צהריים מתיש של חיפושים ודרמות (משני הצדדים :-)).
וכך נולדה "מפת לאיבוד".

"יש לי רעיון מעולה" הכרזתי (כי שיווק זה הכי חשוב...), "מעניין אותך לשמוע?"
היא הנהנה
"רוצה שאני אצייר לך את המפה של לאיבוד?"
העיניים של הקטנה נדלקו
"כן"
אז בואי נחשוב יחד איפה כדאי לך לחפש ואני אכין לך מפת חיפוש מיוחדת!
בשתי דקות שירבטתי את המפה שלפניכם

Picture
תוך כדי הסבר לקטנה:
תתחילי בשולחן בפינת האוכל, תחפשי עליו
וגם במגירה שמתחת... הנה איקס פה מעל השולחן ואיקס מתחת),
משם תעברי למספר 2, החדר של עומרי, ותבדקי אם את רואה את הדף
תחנה שלישית החדר של אחותך
ואחר כך לחדר שלך, שם יש הרבה מקומות שאפשר לחפש בהם
השולחן, המיטה...
"וגם  בשידה עם  המגירות..." התלהבה הקטנה לקחה את המפה ונעלמה.
עד שהיא חזרה סיימתי לשלוח את המייל החשוב
ואפילו התחלתי לקפל כביסה...
"נו מצאת?" שאלתי
"לא מצאתי, אז באתי שנעשה מפה למקומות אחרים" ענתה.
ולמתעניינות...
הדף נמצא בסופו של דבר מתחת לכורסא בסלון.
וכמו שאתן רואות גם מפה ממש מכוערת כמו שיצאה לי, עושה מעולה את העבודה!
0 Comments
Picture
Picture
© כל הזכויות שמורות לגלית שרף זיתוני