שלוש שאלות שהילד שלכם שואל את עצמו
​ואם תצליחו לענות לו תשובה טובה, הוא ישתף פעולה

שאלה ראשונה:
​למה שאני אעשה את זה בכלל?

ההחלטה לעשות שינוי תזונתי היא החלטה שלנו ההורים,
ומבחינתו של הילד היא "נוחתת עליו ביום בהיר". 
כשהילד שלנו מתנגד לשינוי, הוא למעשה שואל למה?,
כי מגובה העיניים שלו בשדה התירס, הוא באמת לא מבין.
הוא לא מבין למה אין יותר קולה או פטל במקרר,
הוא לא מבין למה הפיתות הפכו מלבנות לחומות
והוא לא מבין למה פתאום יש מלא ירקות בכל ארוחה. 
כשהילד שלנו שואל למה, אנחנו עונים לו כמיטב יכולתנו, בדרך כלל
בהסברים על בריא ולא בריא.
הבעיה היא  ש"להיות בריאים" שזה "למה" שכל כך ברור לנו המבוגרים,
הוא "למה" שממש לא מדבר לרוב הילדים. זה רחוק מהם, 
רובם בריאים כבר עכשיו, ולכן גם אם הילד שלנו מהנהן ואומר שהבין...
וגם אם הוא יכול לחזור בדייקנות על ההסברים שלנו,
עדיין הוא לא יעשה שינוי, ויתנגד לאוכל החדש שהנחתנו עליו.
כי להיות בריא זה "למה" שפשוט לא מדבר לרוב רובם של הילדים.
כמו  שנזפה בי הקטנה בגיל ארבע וחצי והודיעה לי  שאכלה המון המון ממתקים בגן, 
ו"תסתכלי עליי לא קרה לי כלום ואני אפילו לא חולה, רואה? 
אז אל תגידי יותר שממתקים זה לא בריא!, כי בדקתי את זה וזה לא נכון בכלל"

שאלה שנייה:
​נו, מתי כבר נגיע?!

יצירת הרגלים חדשים היא תהליך שקורה על רצף הזמן ודורש התמדה.

לילדים צעירים אין הבנה של זמן, אין להם סבלנות וגם לא כוח רצון לעשות 
דברים ש"לא בא להם".
אם אנחנו רוצים שישתפו פעולה,
עלינו להפוך את השינוי הזה למשהו אטרקטיבי בעיני הילד שלהם.

תזכרו, בגובה העיניים של הילד בשדה התירס אין דרך, רק המון ירוק לכל הכיוונים
בלי הגיון ובלי סדר ולכן לא פלא שהוא מתייאש מההליכה.
המון פעמים אנחנו אפילו לא קולטים (או זוכרים) מה זה אומר להיות ילד
כשאתה כל כך תלוי בהורים שלך ובסביבה שלך
ומחפש עצמאות, הגדרה עצמית ולקחת שליטה.
הילד צריך דרך, משהו שיחבר אותו לזמן שעובר, שיראה לו התקדמות,
למשל
נקבע איתו שכל 20 צעדים קוטפים עלה של תירס
וכל אחד ינחש כמה עלים של תירס יהיו לנו ביד עד שנגיע...
בשנייה אחת הפוקוס של הילד משתנה,
כי נתנו לו משהו הרבה יותר הגיוני בעיניו לעשות מאשר סתם ללכת.

השאלה השלישית:
מה יוצא לי מזה?

כבר אמרתי ש"להיות בריא", לא מדבר אל רוב הילדים.
הם צריכים חיבור יותר מובן ויותר עמוק,
הם צריכים לדעת מה יוצא להם מזה  שהם יתחילו לאכול בריא פתאום.
במקום הזה חשוב לתת מקום לסוגים שונים של ילדים.
יש ילדים שאוהבים לנצח,
יש ילדים אוהבים ללמוד,
יש ילדים שאוהבים להשתייך לקבוצה,
יש ילדים שאוהבים משחקי דמיון.

כשאתם יוצאים לדרך חדשה של אכילה בריאה,
חשוב מאוד להציג את השינוי תזונתי לילד כחוויה חיובית, מרגשת וכייפית, 
תחשבו על הילד שלכם, מה מרגש אותו?
מה מלהיב אותו?
​ומהמקום הזה בדיוק תפעילו אותו ותתקשרו איתו.
תנו לו לנצח,
תנו לו ללמוד,
תנו לו להפעיל את הדמיון, לצייר, להמציא...
תקשרו את השינוי עם מה שהוא הכי אוהב לעשות.

​
היום דיברנו על התיאוריה, בפוסט הבא שאשלח אליכם מחר
אראה לכם איך זה זה עובד בתכל'ס בשטח מול הילדים.
ואיך לוקחים את כל המרכיבים האלה ויוצרים שינוי.
אז ממש שווה לפתוח את המייל הבא!